האומץ
להכשל
תומס
אדיסון נחשב לאחד מגדולי הממציאים בכל הזמנים, בין היתר הוא המציא את הנורה
החשמלית.
עד שהצליח
לייצר את אותה הנורה המוצלחת הוא ערך
כ 10,000 ניסיונות...בלבד.
אחת
מאמרותיו המפורסמות בהקשר לניסיונותיו הייתה: "לא נכשלתי, רק
מצאתי 10,000 דרכים שלא עובדות"
תארו לכם
שהוא היה מתייאש אחרי הניסיון ה-1,000 שלו, ה-5,432 או ה-9,989?
לכל אחד
מאתנו יש רשימה של חלומות שהיה רוצה להגשים, כל אחד מאתנו היה שמח לשנות משהו
בחייו.
גם אתם? גם
אתם חולמים לפתוח את העסק שרציתם, לעזוב את העבודה, או אולי ללכת ללמוד?
אז למה
בעצם אנחנו לא עושים את מה שאנחנו חולמים לעשות?
כי בניגוד לתפיסה של אדיסון, כי
נסיון שכשל רק מקרב
אותנו להצלחה, התפיסה של רובנו היא כי נסיון שכשל מעיד שאנחנו בעצמנו כשלון, ולכן אנחנו
נמנעים מעשייה של דברים
שיכולים לשפר את חיינו. הפחד להסתכן ולהכשל
משתק אותנו ומשאיר אותנו בדיוק במקום שבו אנחנו
נמצאים, באותה עבודה, אותה זוגיות, אותו חלום בהקיץ... ואחרי שהזמן חולף מתגנבת
ללבנו חרטה,
חרטה על כל
הדברים שלא עשינו, על הגלגל שלא ניתן להזיז אותו אחורה, על חיים שבזבזנו.
מחיר החרטה
הוא כבד וכואב הרבה יותר ממחיר הכישלון. תחושת הכישלון חולפת, תחושת החרטה היא
תמידית.
כישלון לא
באמת קיים אלא רק אם אנחנו תופסים אותו ככזה, האם אפשר ללמוד משה משמעותי בחיים מבלי להיכשל?
לפעמים אנו נכשלים כמה וכמה פעמים. תסתכלו על הילדים כמה פעמים הם קמים, נופלים
וקמים שוב לפני שהם
לומדים ללכת. תזכרו בפעם שלמדתם לרכב על אופנים, כמה פעמים קמתם ונפלתם לפני
שהצלחתם לרכב?
ילדים לא מפחדים מתחושת הכישלון, הם פשוט מנסים.
אני מזמינה
אתכם להסתכל על החוויות שלכם כאל ניסיונות שלא הצליחו ולא ככשלונות, כאל אפשרות
ללמידה, לגדילה,
לצמיחה.
זה נכון שאם לא ננסה, לא נפעל, לא נעז אז כנראה גם לא נכשל, אך גם לא נצליח,
וחמור מכך נפספס את
החיים. מזמינה אתכם להעז,
להתעקש ולהמשיך להאמין בעצמכם ולטרוף את החיים.
זו
הדרך היחידה להצלחה
מירי שטח, מאמנת אישית ומרצה
אימון לתוצאות
050-7779262
השבוע מתאמנת שלי אמרה לי שהיא מרגישה שהיא לא מוצלחת "לוקח לי המון זמן והרבה אנרגיות להשיג דברים בחיים שלי" היא הסבירה. 
